תחושה של מחנק בגרון,

דפיקות לב מואצות,

רגשות של אשמה מחלחלות לה בכל הגוף.

כל הזיכרונות עולים למעלה מציפים כמו צונאמי,

שוטפים את האור, ומטביעים את החיוך.

נהר של זיכרונות סוחף אותה למקום ישן,

והבכי כמו המים, צף על הפנים שלה.

הסלע שיש לה על הלב, הפך שובר גלים.

רעידות על פני המים,

הוריקן של רגשות מפתיע אותה כמו גשם באמצע הקיץ.

מבהיל אותה כמו דג, שפתאום שוחה בין הרגליים

היא טובעת לתוך תהום של מחשבות.

האש של הסיגריה לא מכבה את המים.

בסיפור שלה אין גלגל הצלה ואין אונייה שתבוא להציל אותה מעצמה.